70 שנים
לתעשייה הישראלית

1948-1960
1948-1960

קום המדינה

עם קום המדינה ולאורך שנותיה הראשונות, יזמה ממשלת ישראל הקמה של מפעלי תעשייה בארץ, במטרה לתת מענה לצרכי היומיום של התושבים במדינה הצעירה.
בתחילת דרכה של המדינה, עלה במיוחד הצורך לפתח תעשיית מזון עצמאית וכך החלו לצמוח מחלבות ומפעלים קטנים יחסית, ביניהם המפעלים: תנובה, אסם, תלמה ושטראוס. במקביל, בשל הצורך בנפט לשימוש הצבא וכדלק לרכבים, החליטה ממשלת ישראל להפעיל את תעשיית בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן).
בשנות החמישים, חל ניסיון גם להקים בישראל תעשיית רכב עצמאית. ב- 1951 הוקם מפעל הרכבים "קייזר-פרייזר לישראל" וב- 1958 נבנה מפעל "אוטוקרס", אשר ייצר את מכונית ה- "סוסיתא" המפורסמת.

1960-1970
1960-1970

שנות ה-60

בשנות ה- 60 החלה מדינת ישראל להתמקד בפיתוח תעשייה ביטחונית עצמאית, מתוך הבנה כי המדינה חייבת לפתח כוח ייצור עצמאי שיעמוד לימינה בעת הצורך. מפעלי הנשק והתחבורה הצבאית הפכו עם השנים לתעשיות ענק אשר נמצאות בחוד החנית הטכנולוגית העולמית, כשבהן התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל.
בשנים הללו הגיעה לשיאה בישראל גם תעשיית הטקסטיל והעסיקה רבבות עובדים, במפעלים כמו "אתא", "פולגת", "כיתן ו-"דלתא".
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים המשיכה התעשייה לצמוח במהירות ורמת החיים בישראל עלתה בהתאם.

1970-1980
1970-1980

שנות ה-70

ערב מלחמת יום כיפור, החלה להסתמן האטה בפעילות הכלכלית בישראל. עם זאת, כל מגזרי התעשייה, נרתמו המשיכו לפעול, למרות הסכנה והגיוס הנרחב, וזאת על מנת לתת מענה מיידי בעת לחימה.
לאחר המלחמה העמיקה ההאטה הכלכלית בארץ והמדינה הקטנה לקחה על עצמה להעמיק את הפעילות התעשייתית והיצוא הישראלי לחו"ל.
באותה תקופה המדינה החלה בפיתוח תעשיית הכימיקלים והדשנים הישראלית ואיגדה תחתיה את מפעלי ים המלח, חיפה כימיקלים וערד כימיקלים תחת השם "כיל", שהפכה לימים המעסיקה הגדולה ביותר בדרום.
בתקופה זו, החלה להתפתח גם תעשיית היהלומים בישראל, שהיוותה כ- 31% מהיצוא התעשייתי לחו"ל.

1980-1990
1980-1990

שנות ה-80

בתחילת שנות ה-80 התמודדה ישראל עם משבר כלכלי. בעקבות כך, הממשלה הכירה בצורך לחזק את התעשייה על מנת לצאת מהמשבר, ומאמצים רבים הושקעו בעידוד תעשיות חדשות, בהן תעשיית האלקטרוניקה, שבעשור הבא תהווה את הבסיס לתחילתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית.
לצד זה התחזקה תעשיית התרופות הישראלית.

1990-2000
1990-2000

שנות ה-90

במהלך שנות ה-90 הצטרפה ישראל להסכמי סחר חופשי עם ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי ועוד, באופן שחייב התמחות הולכת וגוברת בתחום התעשיות עתירות הידע. ישראל חדרה לשווקים חדשים, שהיו סגורים בעבר כמו סין, קוריאה, הודו ויפן.
ממשלות ישראל השקיעו סכומים ניכרים במחקר ופיתוח, במטרה לפתח בישראל תעשיית היי-טק ענפה.
חיזוק נוסף לתעשיית ההיי טק הגיע בשנות ה-90, הגיע בדמות העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים, שהביאה לארץ מספר רב של מומחים ועובדים לתעשיות ההיי טק.
כתוצאה מכך, קמו בישראל חברות חדשות רבות של טכנולוגיה, כשבמקביל התחזקה הפעילות של חברות בינלאומיות בישראל כגון אינטל, מוטורולה ומייקרוסופט, הלכה וגדלה.

2000-2010
2000-2010

שנות ה-2000

שנות ה- 2000 המוקדמות היו בסימן התנפצות "בועת ההיי טק", מה שהוביל למיתון במדינות המפותחות ובכללן ישראל. חברות רבות נסגרו ובד בבד תעשיית הטקסטיל בישראל הצטמצמה באופן משמעותי, כשמרכז הייצור עבר בעיקר למזרח הרחוק.
קושי נוסף לתעשייה המקומית נוצר בשל האינתיפאדה שהחלה בסוף שנת 2000, שהובילה לקריאות לחרם על תוצרת ישראלית.
על אף הקשיים הרבים, הצליחה התעשייה הישראלית להמשיך ולצמוח. זאת בעיקר על רקע צמיחה בענפי התרופות, המכשור האלקטרוני לבקרה ורפואי והרכיבים האלקטרוניים.
בנוסף, תגליות הגז הטבעי מול חופי ישראל בשנים הללו נתנו זריקת עידוד משמעותית לתעשייה הישראלית.

2010 והלאה
2010 והלאה

2010 עד היום

העשור הנוכחי נפתח בבשורה טובה במיוחד, כשבשנת 2010 התקבלה ישראל לארגון היוקרתי לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD. בכך קיבלה ישראל הכרה רשמית בזירה הבינלאומית, כאחת המדינות המתועשות המפותחות בעולם.
בד בבד, הצליחה התעשייה הישראלית להתאושש מ"התנפצות הבועה" בעשור הקודם כשחברות בינלאומיות מהמובילות בעולם פתחו והרחיבו את הפעילות של מרכזי המחקר והפיתוח שלהן בישראל ובהן גוגל, פייסבוק, אמאזון, אורקל ועליבאבא.
גם תעשיית החלל הישראלית זכתה לדחיפה משמעותית ב- 2011, עם חתימת הסכם בין ממשלת ישראל וסוכנות החלל האירופאית -ESA , לשיתוף פעולה למטרות שלום.
בד בבד החליטה הממשלה להשקיע מאות מיליוני שקלים בתעשיית החלל, במטרה להפוך אותה לאחד מענפי התעשייה המובילים של מדינת ישראל ולשמר את מעמדה בחזית הטכנולוגית העולמית.
ומה יהיה בעתיד? נצטרך לחכות ולגלות...